📖 מה קורה למה שאני כותב כאן

איפה נשמרות המילים שכתבתי?

לא באפליקציה הזאת. האפליקציה שאתם רואים מול העיניים — המסך, הכפתורים, הכניסה עם הסיסמה — לא מחזיקה אף רשומת יומן. יש בה בסך הכול שלושה סוגי רשומות: פרטי החשבון שלכם, רשימת היומנים שלכם (שם היומן בלבד), והעדפות תצוגה כמו מצב לילה. זהו. אין בה טבלה של רשומות, של אנשים או של עובדות — לא כי מחקנו אותה בכל ערב, אלא כי היא לא קיימת שם מלכתחילה.

מה שאתם כותבים נשלח לשירות עיבוד נפרד שלנו, וזה השירות שכותב את הרשומה ואת מה שהופק ממנה — האנשים, המקומות, האירועים — למסד הנתונים של היומן. מסד הנתונים הזה יכול להיות שלכם. בהגדרות, תחת «איפה היומן שלי נשמר», אפשר להדביק כתובת של מסד Postgres שבבעלותכם. מרגע שהדבקתם, היומן נכתב ונקרא משם, ולא מעותק אצלנו. את הכתובת עצמה אנחנו לא שומרים — היא חיה בלשונית הדפדפן בלבד, נמחקת כשסוגרים אותה, ותצטרכו להדביק שוב בפעם הבאה. זה לא חוסר-נוחות שלא טרחנו לתקן; זה מה שמונע מאיתנו להחזיק מפתח ליומן שלכם.

מי יכול לקרוא את מה שכתבתי?

הגישה לתוכן היומן דרך שירות העיבוד מוגנת במפתח סודי שהאפליקציה שולחת בכל פנייה. בלי המפתח הזה, פנייה מבחוץ נדחית.

המפתח הזה נבנה עבור יומן אחד. בכל פנייה האפליקציה מייצרת מפתח שחתום על שם היומן שאליו היא פונה, ושירות העיבוד דוחה אותו על כל יומן אחר. אם מפתח כזה ידלוף — משורת יומן, מדוח תקלה, מכל מקום — הוא פותח את היומן ההוא בלבד.

בנוסף, ובגילוי מלא: אם לא הגדרתם מסד נתונים משלכם, היומן נשמר בעותק אצלנו — ואז למי שמפעיל את המערכת יש אליו גישה טכנית, כמו לכל שירות שמפעיל מסד נתונים עבורכם. אנחנו לא קוראים יומנים, אבל היכולת קיימת. הגדרתם מסד משלכם? היומן שם, ואנחנו מקבלים את הדרך אליו לבקשה אחת ושוכחים אותה. גם אז, בזמן שהבקשה רצה, השרת שלנו מחזיק את מה שנקרא ממנו בזיכרון — זו לא הצפנה מקצה לקצה, וכדאי שתדעו את זה.

האם חברת בינה מלאכותית רואה את מה שאני כותב?

כן. זה החלק הכי חשוב בדף הזה, ואנחנו לא רוצים לעטוף אותו.

כדי להבין מה כתבתם — מי האנשים, מה קרה, מה השתנה מאז הפעם הקודמת — המערכת שולחת את הטקסט שלכם למודל שפה של חברה חיצונית. נכון להיום, ספק אחד ויחיד מוגדר במערכת: OpenAI. הטקסט המלא של הרשומה נשלח אליהם, וגם המשפטים שהופקו ממנה בשלבים הבאים של העיבוד ובכל פעם שאתם שואלים שאלה על היומן.

השליחה נעשית תחת החשבון שלנו אצל OpenAI, לא תחת חשבון שלכם. למה זה משנה: אין לכם היום שליטה ישירה על ההסדר הזה — לא בבחירת הספק, לא בתנאים שסוכמו מולו, ולא באפשרות להחליף אותו במודל אחר או במודל שרץ מקומית. מבחינת OpenAI, מי ששלח את הטקסט זה אנחנו. מה שקורה לטקסט אצלם נקבע לפי המדיניות שלהם, ולא לפי הדף הזה — אנחנו לא יכולים להעיד כאן על מערכות שאינן שלנו, ולא נעמיד פנים שכן.

מה כן ניתן לומר: כלי מעקב חיצוני שנהוג לחבר למערכות כאלה, ושמעלה לענן את הטקסט המלא של כל פנייה למודל, מכובה במפורש בשירות העיבוד שלנו — ולא כדי לחסוך בעלויות, אלא בדיוק בשביל זה.

מה קורה להקלטות הקול שלי?

בהתקנה הזו, ההקלטה נשלחת ל-OpenAI כדי לתמלל אותה. עד לא מזמן היה כתוב כאן שהתמלול נעשה על המחשב שלנו בלבד. זה היה נכון, וזה השתנה, ולכן השורה הזו נכתבה מחדש במקום להישאר.

למה: מודל התמלול שרץ מקומית שוקל 1.5 ג׳יגה-בייט ולא נכנס לשרת שעליו המערכת רצה. אנחנו לא רוצים להציג את זה כשיפור — זו החלטה שהתקבלה בגלל מגבלה. מה שכן נכון לומר: זו לא חברה חדשה שנחשפת למה שכתבתם. הטקסט של היומן כבר נשלח ל-OpenAI בשלבי העיבוד, כפי שמוסבר בסעיף הקודם, ולכן ההקלטה לא מוסיפה צד שלישי — היא מגיעה לאותו אחד.

התמלול המקומי לא נמחק מהמערכת: הוא נשאר האפשרות שנבחרת כברירת מחדל, והתקנה שרצה על מכונה עם מספיק זיכרון עדיין מתמללת בלי לשלוח את הקול לאף אחד.

מה שלא השתנה: קובץ הקול נשמר לרגע כקובץ זמני, רק כי התמלול צריך נתיב לקובץ, ונמחק מיד בסיום — גם כשהתמלול מצליח, גם כשהוא נכשל, וגם כשמשהו בלתי צפוי קורה באמצע. אחרי המחיקה נשאר רק הטקסט, והוא ממשיך בדיוק באותו מסלול כמו טקסט שהקלדתם. את התמלול עצמו אנחנו לא כותבים לשום יומן מערכת.

מה אתם כן שומרים עליי?

לא נכון לומר שאנחנו לא שומרים כלום. אנחנו כן שומרים רישום חשבונאי של השימוש, בשביל לדעת כמה עלה העיבוד. הרישום הזה כולל, לכל יומן:

• מתי בוצעה פעולה — תאריך ושעה מדויקים;
• איזו פעולה זו הייתה — הזנת רשומה, שאילתת שאלה או מענה על בירור;
• כמה "יחידות טקסט" נכנסו ויצאו — מדד גודל, שממנו אפשר להסיק בערך כמה ארוכה הייתה הרשומה;
• באיזה מודל נעשה שימוש וכמה זה עלה בדולרים;
• מזהה היומן.

מה שאין ברישום הזה: אף מילה מהיומן. לא הטקסט, לא שמות של אנשים, לא נושאים. אבל נאמר את זה בפה מלא — גם בלי מילה אחת מהתוכן, הרישום הזה מספר עליכם משהו: מתי אתם כותבים, כל כמה זמן, וכמה ארוך. זה מידע אישי, ואנחנו מתייחסים אליו ככזה.

מה קורה כשאני מוחק?

לשירות העיבוד יש פעולת מחיקה מלאה ליומן שלם. כשהיא מופעלת, היא מוחקת בפעולה אחת את כל הרשומות, האנשים, העובדות והבירורים של אותו יומן ממסד הנתונים, וגם את רישום השימוש והעלויות שתואר למעלה. הפעולה בנויה כך שאפשר להריץ אותה שוב ושוב בלי נזק — אם היא נקטעה באמצע, אפשר פשוט לחזור עליה.

מה עובר בדרך ולא נשמר בכלל?

יש דברים שקיימים רק לרגע, בזיכרון של המחשב, בזמן שהבקשה שלכם מטופלת — ונעלמים ברגע שהיא נגמרת: הטקסט עצמו בדרכו מהאפליקציה לשירות העיבוד, פרטי החיבור למסד הנתונים, וקובץ הקול הזמני. אף אחד מהם לא נכתב ליומן מערכת ולא נשמר לשימוש חוזר.

כדי שזה לא יישאר הבטחה על הנייר, יש במערכת בדיקה אוטומטית שמריצה טקסט יומן אמיתי דרך המסלולים האמיתיים, ואז סורקת את הדיסק — בית אחר בית — כדי לוודא שהטקסט הזה לא נשאר בשום מקום. הבדיקה הזאת גם בודקת את עצמה: היא שותלת טקסט במקומות שבהם דליפה הייתה מתרחשת, ודורשת למצוא אותו. אם היא לא מוצאת, היא נכשלת — כי בדיקה שמחפשת במקום הלא נכון גרועה מכלום.

מה עדיין לא סגור

שני דברים בדף הזה הם פערים ידועים, ולא הבטחות. הראשון: מסד נתונים משלכם הוא כרגע בחירה, לא ברירת מחדל — מי שלא מדביק כתובת, היומן שלו נשמר בעותק אצלנו. אנחנו מתכוונים להפוך את זה לסירוב מפורש במקום לנפילה חזרה אלינו, וכשזה יקרה נכתוב זאת כאן. השני: אין עדיין כפתור מחיקה במסך. כתבנו אותם כאן במפורש כי דף פרטיות שמזכיר רק את מה שעובד טוב הוא פרסומת, לא דף פרטיות. שני פערים שהופיעו כאן קודם — מפתח אחד ומשותף שפתח כל יומן, ואפליקציה שלא ידעה בכלל להעביר כתובת של מסד אישי — נסגרו, והשורות האלה תוקנו בגללם ולא במקומם.